בלוקצ'יין הוא מסד נתונים מבוזר המשותף בין צמתים של רשת מחשבים. כמסד נתונים, בלוקצ'יין מאחסן מידע אלקטרוני בפורמט דיגיטלי. בלוקצ'יין ידועים בעיקר בתפקידם במערכות של מטבעות קריפטו לשמירה על רישום מאובטח ומבוזר של עסקאות. החידוש עם בלוקצ'יין הוא בכך שהוא מבטיח את הנאמנות והאבטחה של רישום נתונים ומייצר אמון ללא צורך בצד שלישי מהימן.
הבדל מרכזי אחד בין מסד נתונים טיפוסי לבלוקצ'יין הוא האופן שבו הנתונים בנויים. בלוקצ'יין אוסף מידע יחד בקבוצות, המכונות בלוקים, שמחזיקות מידע. לבלוקים יש יכולות אחסון מסוימות, וכאשר הם מלאים, הם סגורים ומקושרים לבלוק שמולא קודם לכן, ויוצרים שרשרת נתונים המכונה בלוקצ'יין. כל המידע החדש שיבוא בעקבות אותו בלוק שזה עתה התווסף, מורכב לבלוק חדש שנוצר ולאחר מכן יתווסף גם לשרשרת לאחר שיתמלא.
מסד נתונים בדרך כלל בונה את הנתונים שלו לטבלאות, בעוד שבלוקצ'יין, כשמו כן הוא, בונה את הנתונים שלו לגושים, בלוקים, המחוברים יחד. מבנה נתונים זה יוצר מטבעו ציר זמן בלתי הפיך של נתונים כאשר הוא מיושם באופן מבוזר. כאשר בלוק מתמלא, הוא כמו נחצב באבן והופך לחלק מציר הזמן. כל בלוק בשרשרת מקבל חותמת זמן מדויקת כאשר הוא מתווסף לשרשרת.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין הוצגה לראשונה ב-1991 על ידי שני מתמטיקאים בשם סטיוארט הבר וסקוט סטורנטה כדי להבטיח מערכת תשלומים דיגיטלית, המכונה ביט גולד, אשר לא יושמה מעולם.
איך בלוקצ'יין עובד?
מטרת הבלוקצ'יין היא לאפשר הקלטה והפצה של מידע דיגיטלי, אך לא לערוך אותו. בכך, בלוקצ'יין הוא הבסיס לפנקסי חשבונות בלתי ניתנים לשינוי, או רישומים של עסקאות שלא ניתן לשנות, למחוק או להרוס. זו הסיבה שהבלוקצ'יין ידועים גם כטכנולוגיית ספרות חשבונות מבוזרת (DLT – Decentralised Ledger Technology).
מה שהבלוקצ'יין עושה הוא לאפשר לנתונים המוחזקים במסד הנתונים להתפזר בין מספר צמתי רשת במקומות שונים. זה לא רק יוצר יתירות אלא גם שומר על נאמנות הנתונים המאוחסנים בו. אם מישהו ינסה לשנות רשומה במופע אחד של מסד הנתונים, הצמתים האחרים לא ישתנו וכך ימנע משחקן בעל כוונות זדוניות לעשות זאת. אם משתמש אחד מתעסק ברישום העסקאות של מטבע הקריפטו, כל שאר הצמתים יצלבו זה את זה ויזהו בקלות את הצומת עם המידע השגוי. מערכת זו עוזרת לקבוע סדר מדויק ושקוף של אירועים. בדרך זו, אף צומת יחיד בתוך הרשת לא יכול לשנות מידע המוחזק בתוכה.
בגלל זה, המידע וההיסטוריה, כגון של עסקאות במטבע קריפטו, הם בלתי הפיכים. הבלוקצ'יין יכול להחזיק גם מגוון מידע אחר כמו חוזים משפטיים, פרטי זיהוי או מלאי מוצרים של חברה. בגלל האופי המבוזר של הבלוקצ'יין, ניתן לראות את כל העסקאות בשקיפות על ידי צומת אישי או באמצעות חוקרי בלוקצ'יין המאפשרים לכל אחד לראות עסקאות המתרחשות בשידור חי. לכל צומת יש עותק משלו של השרשרת שמתעדכן כאשר בלוקים חדשים מאושרים ומתווספים. זה אומר שניתן למשל לעקוב אחר ביטקוין לכל מקום שהוא מועבר באמצעות העסקאות בבלוקצ'יין.
לדוגמה, בעבר נפרצו בורסות, שבהן מי שהחזיק ביטקוין בבורסה איבד הכל. בעוד שההאקרים היו אנונימיים לחלוטין, ניתן היה לעקוב בקלות אחר הביטקוינים שהם גנבו. אם הביטקוינים שנגנבו בחלק מהפריצות הללו היו מועברים או מוצאים למקום כלשהו, זה היה ידוע לכל.
הרשומות המאוחסנות בבלוקצ'יין הביטקוין ויתר מטבעות הקריפטו הן מוצפנות. המשמעות היא שרק הבעלים של רשומה יכול לפענח אותה כדי לחשוף את משמעותה וזהותה, באמצעות זוג מפתחות הצפנה ציבורי-פרטי. כתוצאה מכך, משתמשי בלוקצ'יין יכולים להישאר אנונימיים תוך שמירה על שקיפות.
בלוקצ'יין פרטיים וציבוריים
בלוקצ'יין ציבורי, המכונה גם בלוקצ'יין פתוח או חסר רשות, הוא כזה שבו כל אחד יכול להצטרף לרשת בחופשיות ולהקים צומת. בגלל אופיים הפתוח, הבלוקצ'יין הללו חייבים להיות מאובטחים באמצעות קריפטוגרפיה ומערכת קונצנזוס.
בלוקצ'יין פרטי או מורשה, לעומת זאת, דורש אישור של כל צומת לפני ההצטרפות. מכיוון שהצמתים נחשבים כאמינים, שכבות האבטחה אינן צריכות להיות חזקות כל כך.
תוכלו ללמוד עוד על איך הבלוקצ'יין השונים עובדים מבחינה טכנית וכלכלית, על ההזדמנויות הרבות שהם מזמנים, וכן על הדרכים הכדאיות ביותר לרכוש ולהשקיע בהם בקורס קריפטו של קריפטו קולג'.